השיר עם המילים
אני לא רוצה לשמוע, אני לא רוצה לתת
את הדעה שלי שומר למחברת ולעט
אני מכוון גבוה, אם נשמע שאני מחרטט
אז שומר רק לעצמי ונוטה לשאת ת'חטא
אני תקוע עם עצמי
עשרים וארבע-שבע לא רק חצי לא רק רבע
רק אני
לפעמים גם עם הטבע אבל לרוב זה רק נוגע לי
אני יודע שאני לא יודע וזה עושה את כל הקטע
מי שיגיד אחרת ישים עלי מסגרת
סוגר את המחברת
אני לא רוצה לשמוע, אני לא רוצה לראות
את השיט שלי שומר בין כל השורות
אני לא רוצה לפגוע אבל כן פוחד לירות
במי שינסה לחדור ולעבור את החומות
אני כלוא בתוך עצמי
אומר אמן בשקט כשהמוזה שלי נחנקת
וואלק מי שלא אומר את כל האמת
הוא חי בסרט דמיוני
מי שלא יודע שהוא לא יודע
הוא לא יודע מה זאת אומרת
וואלק מי שיגיד אחרת ישים עלי מסגרת
סוגר את המחברת
השיעור שלי עדיין לא התחיל
והסיפור שלי מתחיל בשיר במנגינה
נחמה קטנה ולא יותר מזה
זה לא כזה שונה ממה שהיה
המסע שלי עדיין לא נגמר
ויש עדיין מה לומר בשיר ומנגינה
נחמה קטנה ולא יותר מזה
זה לא כזה שונה ממה שהיה
2 תגובות
יכול להיות מאוד שאני טועה אבל יש לי זיכרון של המנגינה הזו מכיתה יא…
אני זוכר את המנגינה הזאת מתלמה, אני חושב שיצא לנו לנגן אותה באחת ממחנות הג׳אז. אם אני לא טועה עדי כתב לזה תווים וגם תפקיד לסקסופון וניגנו את זה ביחד🙂 יפה ממש לשמוע את המילים שנכתבו הרבה זמן אחרי 🙂