על עדי

טל ויובל מילוא, הוריו של עדי, כותבים לו ועליו:

לעדי שאיתנו,

ואתה אכן עימנו, עם כל אחד שנגעת בו כשעוד היית איתנו במימד הפיזי שלנו. אנחנו רוצים לשתף קצת עליך, ואולי העוד שלא יכתב- ייועבר גם, אל כל סובביך.

עדי, האח השלישי מבין חמישה: אח לנועה אחותו הצעירה, לזוהר, רותם ולעופרי הבכור.
נולדת ב- 14.8.2003, ט"ז באב התשס"ג, ביישוב כרמי יוסף בבית הממוקם על גבעה מול תל גזר, ואדי יפיפה ותצפית ממנה ניתן לצפות למרחקים. אתה אהבת את המרחבים, הרבית ללכת יחף בשטחים הסמוכים מלווה בכלבך האהוב. כך הרגשת את הטבע, האדמה אותך והשמיים עטפו ממעל.

עדידי, בלטת בפשטות שלך, בצניעותך, באהבת האדם באשר הוא אדם, בקריאת ספרים ובחוש הומור טבעי. נגעת בתחומים רבים ובאינספור אנשים – ילדים, חברים ומבוגרים.
עם יכולת מפעימה לראות את המכלול והפרטים, את הפיצולים והחיבורים – כך נהגת בילדותך במשחקי הדמיון שלך שהעידו על עולם רחב, עשיר ומעשיר מאין כמוהו. כשעסקת בספורט הטקוונדו (וקיבלת את התואר סגן אלוף ישראל) וכשפגשת את הקלידים הראשונים נשאבת אליהם בעוצמות גבוהות ובתשוקה מלאה בענווה. המשכת לנגן, ליצור, לכתוב, להלחין ולעבד לעצמך, עם חבריך האהובים ובעבור כל מי שביקש את עזרתך.

התקבלת ללמודים בתיכון "תלמה ילין", והיית לפסנתרן מגמת הג'ז. שם המשכת להתפתח ולפתח את כשרונך המיוחד שמרטיט כל לבב גם עתה. בד בבד, טיילת ברחבי הארץ במסגרת חוג סיירות אשר נמשך עד סיום יב' ואף הדרכת קבוצת ילדים, עליהם, כך הם מספרים, השפעת רבות. גם ללב הוריהם חדרת.

דושי, בחרת להצטרף לשנת שירות של תנועת "השומר החדש" וזכית להקים עם חבריך מצפה חדש בישוב כמהין ולתרום בעבודה חקלאית ושמירה מפני גניבות. גם שם בלטת בחריצותך, בנחישות שלך, ביכולת לקשור נפשך בשל אחרים, בהקשבה, ביצירתיות ובחוכמה.

התגייסת לגרעין של הסיירות לחטיבת הנח"ל ולגדוד 50, יחד עם חברך הטוב והאהוב רני תמיר ז"ל. עברת את מסלול הלחימה וכשפרצה המלחמה ב 7.10 גם אתה הגעת לעזה. כפי שנהגת עד המלחמה, המשכת בדרכך הרגישה, המיוחדת, הממוקדת והבהירה עבורך.
בלטת ביכולת מנהיגות ולחימה ללא חת. הצלת פעמיים חיי חברים, ונהגת בתושייה רבה במצבים מסוכנים.
המאורעות הקשים שחווית, יכולת הקליטה ברבדים רבים ועמוקים, יחד עם תחושת האחריות הרבה – הביאו אותך בשלב מסוים לבקש להשתחרר מהשירות.

דודי, בחרת להיות בבית, עם המשפחה. ובכך הענקת לנו במתנה את כל כולך. באמצעות שיחות עמוקות, שהות לידך ושיריך. המשכת ליצור ולהופיע, עד שהסבל כיסה את השאר, ובחרת באומץ להמשיך הלאה מהעולם הזה. על המצבה נכתבה שורה משיר שלך:

"אני יוצא לנדוד ולחפש עוד מנגינות ועוד שירים".

המשך לנסוק לשחקים עם תדרייך הגבוהים.

אהוב שלנו,
אבא ואמא