שיר ערש
הלילה כאן מכסה את הכל, מתחרה עם האור שלך אהובהכל כולך ציפייה שהזמן יעבור, הוא בסוף יעבור יש בשקט מילים
השירים של עדי מילוא
הלילה כאן מכסה את הכל, מתחרה עם האור שלך אהובהכל כולך ציפייה שהזמן יעבור, הוא בסוף יעבור יש בשקט מילים
למה את הולכת לישון לבד? מחכה שיבוא מחר,ונרדמת עם טעם מר?למה את שוקעת ללב הים? מתחבאת מפני העולםמנסה להעביר את
שיר בשלושה רבעים אנגן לךשיר בשלושה רבעים מחכהאשיר לך ניגון מתנגן שנוגעכזה שפורט על הלב, ותמיד מקרבוזה טוב לי שטוב
שוב אני קם באמצע הלילהאני לא נרדם וזה לא חדששוב מתעורר לאור הירחנשימה נשימה מבוהל מחשבות באות אחרי מעשיםואז נזכר
בכל דבר יש טוב ויש רעאז איך להסביר תופעהשאת מגיעה ממקוםשאין בו שום קול אני רוצה לומר עוד הרבהפותח ת׳פה
מי זה פה קורה פה זה בין שם לבין פואנטהשרתי ככה שיר בגן לפני שסבתא מתההלכתי ביקרתי שכחתי שבאתי, מובןאני
מה יהיה איתנו?מה יהיה מה השתנה?איך זה שהתחילה כך שנה?אני קצת מבולבל, והספק חזרואני שואל מה מחר משהו באורות שגורם
יש עוד סיכוייש עוד סיכוימשהו בגוף אומר לקבלואין צל של ספק שאני מתעוררזה משהו באוויראו הגשם שחוזראו שנזכרתי פתאום ברוח
העצבות שלי היא גשם, יורדת ממעלהטיפות נופלות עליי והעצב בא אלייבעצבות שלי היא רגש, ממלאת את החללוהגשם אין לו דעת,
בתחילת הסתיו מחכה לאביבזה חוזר חלילה ותמיד עתידבבוא השרב מחכה שוב לגשםשישטוף את הצהוב מהדשא בתחילת הסתיו מחכה לאביבמתחילה שלכת
על החוף מול הים, קצת יותר מדי קרובאת אמרת מילים שהדהדו אחרי הפרידהמול הנוף במרפסת, קצת מריר קצת מתוקאת פתחת
הנה עובר הזמן, לעד הוא בר חלוףנגלה לנו עולם, ומתעצב הנוףראה השמש כאן, קרניה עוד חושפותשבילים עקלקלים להם כמהות כפות
יש בי שקטבימים האחרוניםמהרהר בענייניםשאלות ללא עוניםיש בי שקטבין צלצול השעוניםבין כל הרעשניםקרן שמש בענניםיש בי חושךיש בי אוריש לי
אני רוצה לכתוב לך שיר נחמדיפה ומיוחדממש כמוךאני רוצה שתשמעי אותוותרגישי טובהשיר הזה הוא לא שלינכתב לא בשבילירק בשבילך נקווה
אני רוצה לכתוב לך שיר נחמדיפה ומיוחדממש כמוךאני רוצה שתשמעי אותוותרגישי טובהשיר הזה הוא לא שלינכתב לא בשבילירק בשבילך נקווה
ריח טיולים משיערה,וזה גורם לי להבין שזה אפילו לא נוראשמשבעה יצא שככה לבסוף בי היא בחרה,עשית כאן אחלה של בחירה
העצבות עולהכשהגאות מתגלה היא עולה על גדותה ונשפכת המהות הופכת לעצבות מסובכתהגאות מתחילה כשהגעתי לשפל ושחררתי ת’חבל אז טבלתי בסבל